הנחות יסוד מעוגנות מציאות
דומה ואנו מתנהלים תחת תצורה זהה החוזרת על עצמה במחזוריות הרת אסון. אנו, הישראלים, נוטים פעמים להאזין לרחשי ליבנו ולפעול בהתאם להם. איננו נוהגים להאזין לאחרים ובעיקר מתעלמים אנו מהמסרים המגיעים מתוך ומחוץ לגבולות המדינה, מאויבים כמו גם מידידים וידידים לכאורה. למתבונן מהצד, ניראים אנו וודאי כאווילים משרישים.
עשרות בשנים אומרים לנו הפלסתינים בריש גלי, בפרהסיה, בערבית, אנגלית והוטנטוטית כי כל כוונתם בדיוני המשא ומתן ל"שלום" היא להתקדם עוד צעד נוסף בדרך ל"גאולת" אדמתם הפלסתינית, כל כולה, עד הים. הם רוצים את שיח' מוניס, ג'אפה, חיפה, עכר (עכו), אל קודס ("אורשלים"), ביר סבא (באר שבע), אום ג'וני (דגניה א'), תרשיחה (מעלות), הכל מכל וכל.
ואנו כלהקת בת יענות טומנים ראשינו בחול, הוזים שלום עולמי, מפנטזים ליברליזם וזכויות אדם שאינם קיימות כהלכתם בשום מקום על פני כדור הארץ, מהגגים אודות צדק ומוסר עולמי אשר כמובן אינם קיימים בעולמנו. חלקים נרחבים בנו צופים הליכות האופק האנושי העולמי אך סומים למתרחש מתחת לאפם, בפינתנו הקטנה במזרח התיכון.
הסיכסוך באזורנו, ביסודו, אינו אודות פיסות קרקע אלו או אחרות. הסיכסוך בינינו לבין הפלסתינים מקורו ראש וראשון הוא בעובדת היותנו יהודים, בני הדת היהודית. הסכסוך בדרגתו העליונה, האולטימטיבית הינו סיכסוך דתי, סיכסוך בין האיסלם ליהדות. לא רק הערבים בשכנותנו, מירב העולם האיסלמי אינו מסוגל להפנים ולהשלים עם עצם מציאות יהודים על "אדמה ערבית" היא "האדמה האיסלמית הקדושה", או מוטב היה אילו נעלמת היתה היהדות כליל מעולמנו והערבים האמונים על ניכוסם של סממני תרבות/דת של האחר, היו לבסוף חופשים להציג האיסלם כערש התרבות הבלבדי, האולטימטיבי. מיקומם הבילתי מחמיא באמצע מדיר שינה מעיניהם. הוסף על כך כי אנו מתוייגים הן כ"צלבנים" וגם כיהודים והרי לנו שומו-שמים, שומו-מוחמד, נבלה אמיתית.
הניגזרת של הסיכסוך הדתי הבילתי מתפשר בין הדתות, תוצר הלואי הברור ביותר, הוא סיכסוך המשנה על אדמה וגבולות. אנו הודפים את הגבול מזרחה הרחק ככל האפשר מ"תוואי אושוויץ" ואילו האיסלמים הודפים אותו מערבה ככל יכולתם על מנת להשיג נקודת זינוק טובה לעבר הים, ברבות הימים. אנו משתמשים למטרה זו במתישבים בשטחי יהודה ושומרון כמגן אנושי לשפלת החוף והעולם הערבי משתמש בפלסתינים בדיוק לאותה מטרה אך בהיפוך הכיוון.
המשתמע מכך הוא כי המצליח להדוף את הגבול בכיוון הרצוי לו, יצליח ויזכה בסופו של יום במלחמה כולה. בל נישגה באשליות, אנו מצויים במצב מלחמה עם העולם הערבי למצער, אך אפשר כי עם חלקים נרחבים יותר גם מהעולם האיסלמי במושגו הרחב יותר. הערבים מעולם לא היו אמורים להפנים זאת, עבורם מלחמת חורמה בכופרים, הכובשים היהודים, הינה דרך חיים ולחם חוק מעשה יום ביומו. אנו על עדרי בנות היענה חובבי החול בינינו חייבים להפנים עובדה זו ולהפכה לנושא מולד.
עצם ההנחה כי באם הטנקים אינם שועטים קדימה ומטוסי חיל האויר אינם מירטים ממעל, מביאה רבים מעימנו להנחה השגויה כי שורר שקט באזורנו. הנחה זו הינה כה מופרכת ותלושת מציאות עד כי מעמידה אותנו בסכנה קיומית אמיתית. השקט הינו מדומה, השלווה הינה אך אחיזת עינים. משדות הקרב המדממים עברה המלחמה לשיטחי ההריגה של הדיפלומטיה העולמית ונירות עטיפת הדגים של המדיה. באם ניזכור כי "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" הרי היפוכו של דבר, במבחן המציאות, גם הוא הנכון וכך אנו נימצאים בשלב הקרב הדיפלומטי, אשר אפשר ומקדים בשלב הנוכחי את מחזור המלחמה הבאה.
תצורת בנות היענה וגבעות החול החביבות עליהן ניכרת גם בהתיחסותנו ליחסים הסבוכים והמסתבכים עם ארצות הברית, ידידתנו לשעבר. גם כאן ישנה טעות נפוצה החייבת תיקון. ארצות הברית של אמריקה הינה עדיין ידידתנו, חוסיין אובמה וממשלו הם הינם שאינם ידידינו. מספר מהלכים של ממשל זה נותנים רגלים למחשבה כי הפסדנו ידידים בממשל האמריקני, מפאת שנידחקו לקרן זווית והרווחנו מספר אויבים אשר היו עד עתה שפופים במלונתם וכעת הרימו ראש וחושפים מלתעות.
קונסול ישראל בבוסטון ומכתבו השערוריתי לעיתונות, והרי לגישתו אל לו לערב את משרד חוצנו בהגיגיו "הפרטיים", הינו דוגמה מאלפת לעיוורון חסר צידוק של נושאי תפקידים בשרות הציבורי הישראלי ובפרט באותה שיטחי אדמה חרוכה שהותירה ציפורה ל' שם.
לגבי דידו של הקונסול הלזה הרי ישראל, למרות שאינה חפה מטעויות (א.ר.), נושאת בכל הכשלים של קילקול היחסים עם ממשלו של חוסיין אובמה. אודות התפנית הדרמטית בת 180 המעלות בעמדת ארצות הברית כלפי ישראל ועולם האיסלם, הוא מעודו לא שמע. לגבי דידו של "הדיפלומט" הלזה הרי ישראל חייבת לאמר אמן אחר כל דרישות חוסיין אובמה גם אם מסכנות הן את קיומה. שוב אנו אצים דצים לרצות את הפריץ על מנת שיוציא עבור המיעוט הזניח בינינו, חובב חול המדבר, את הערמונים מהאש.
נאום ראש ממשלתנו בנימין נתניהו באוניברסיטת בר-אילן אשר הכיל את כל היסודות לפרוק המוקש שהציב חוסיין אובמה בינינו לבין הממשל, תוך שמכיל גם יסודות הכרחים לקיומה של מדינת ישראל יהודית, ציונית ודמוקרטית, נאום זה אשר לראיה, במבחן הזמן, לא פרק את מוקש היחסים בינינו, אמור היה להשכיל הקונסול "המלומד" כי הבעיה אינה נעוצה בישראל אלא בשינוי הלב בממשל האמריקני החדש של האיסלמי חוסין א'.
בכתבה מאלפת במיוחד אשר הובאה באתר חדשות1 מתאריך 8 אוגוסט 2009, משכיל אותנו בן דמותו, רקעו והעתקו של חוסיין אובמה במניעיו של הממשל והסיבות להן. כמו חוסיין א' גם מחבר המאמר (תורגם לעיברית), אי. וו. ג'קסון (סניור) הוא שחור, דמוקרט-שמאלני, רבים ממשפחתו איסלמים, בוגר אוניברסיטת הרווארד למשפטים. ממש כדוגמת חוסיין א'.
מר ג'קסון אינו בורר במילים ואינו מנסה לחפות על נשיאו. הוא טוען במפורש ונותן בו סימנים, כי חוסיין א' הוא חוסיין ולא אובמה דהיינו, חוסיין אובמה הינו איסלמיסט בשורשיו, בטיבעו ובהתנהלותו. הכותב גורס כי חוסיין א' מחזיק באורח טיבעי בשנאת יהודים וכפועל יוצא ישראלים, עקב חינוכו וההשפעה רבת השנים עליו בידי שוטמי יהודים מופלגים בקהילה האמריקנית השחורה כגון הכומר ג'רמיה רייט, שונא יהודים וותיק ולואיס פרחאן מ"אומת האיסלם" המתחרה עם הכומר על התואר "האנטישמי האמריקני הבכיר". אנו מוזהרים על ידי מר ג'קסון להאזין ולהפנים כי הקהילה האמריקנית השחורה כולה נגועה באנטישמיות ברמות שונות של עוצמה ואין אפשרות כלל כי חוסיין א' יפעל ויתנהל בשונה מבני קהילתו בכלל וחינוכו האיסלמיסטי ארך השנים בפרט. ראה קישור למאמר המצורף להלן.
מר ג'קסון מוסיף ומזהיר אותנו במפורש לצפות ולהתנגד למהלכי חוסיין א' מפאת שלמצער אינם מכוונים למען ישראל ושלמותה ואפשר כי חמור יותר מכוונים במשתמע לחיסולה. ג'קסון אמנם מתריס כי לא יתן לכך לקרות אך רצונו הטוב נידמה כי לא יוכל לקרקע המציאות.
נציין גם כי אנו במאמר דעה המנתח את התנהלות ומדיניות חוסיין אובמה כלפי ישראל מלפני כ-חמישה חודשים היגענו לאותה המסקנה בדיוק, תוך ניתוח לוגי של מהלכי האיסלמי בבית הלבן.
ומכאן, נהוג לאמר במקומותנו "כבדהו וחשדהו", אנו בגישתנו לממשלו של חוסייו א' חייבים לנקוט בגישה "חשדהו וכבדהו". ניראה כי מהלכים המובלים על ידי ממשלו של חוסיין א' אינם מכוונים לשמירת האינטרסים החיונים לקיומנו אלא לשמירת האינטרסים של ארצות הברית בתוך עולם איסלמי.
אין הכוונה כאן להצביע על כוונת חיסול מדינת ישראל על ידי הממשל הנוכחי, לא משום שאולי כוונה זו אינה מקננת בלב מספר מעצבי מדיניות שם כדוגמת ג'ימס בייקר הידוע לשמצה, משרד החוץ האמריקני המוביל מדיניות אנטי ישראלית מזה דורות רבים והסי. אי. איי המממן בנדיבות עמותות חוץ פרלמנטריות ישראליות-אנטי ישראליות בתוככי ישראל, אלא משום כלבי השמירה, יברכם האל, הקיימים עדיין ואוהדים לישראל בסנאט ובקונגרס האמריקני והם הממתנים את שוטמי ישראל בממשל.
גריעתם של רבים מקברניטי הקהילה היהודית במאמר זה מרשימת אוהדי ישראל בארה"ב אינה מיקרית. הסגידה העכו"מית לחוסיין אובמה בקהילה זו דומה והחליפה האמונה היהודית בלבבות רבים שם.
כל מהלכי הממשל, על היהודונים השורצים בו, המקיפים ומזדהים עם חוסיין אובמה (הו, כמה צדק הכומר ג'סי ג'קסון בהשתמשו במונח זה, אך בהקשר אנטישמי פסול דווקא), מורים כי קיום מדינת ישראל אינה בסדר העדיפויות הראשון של הממשל אלא אך "כתוצר לוואי" למדיניות הערבית והאיסלמית של הממשל.
ישראל מוחלשת, מכונסת בגבולות צרים, כנועה, נטולת הגנה ממשית היא המטרה האולטימטיבית של הממשל הנוכחי . מצבה המוחלש, הגיאופוליטי הכנוע של ישראל נחוץ לאיסלמי בבית הלבן על מנת למצב ארצו כחלק מ"אומת האיסלם" הבין לאומית בעוד שישראל ניתפסת כאבן נגף למגמה זו.
לא ביכדי ניצפה חוסיין א' בעצרותיו של לואיס פרחאן (מקביל לערך לעצרות הפלג האיסלמי הצפוני אצלנו). ובאם מדיניות אמריקנית זו המכוונת בריש גלי לרצות ולהפיס דעתו של העולם האסלמי על חשבון ישראל תוביל לבעיה קיומית לישראל, אין ניראה כי רבים במעגל הקרוב לחוסיין א' יזילו דמעה.
הידיעות בדבר כוונת הממשל האמריקני לקבוע גבולות מוסכמים לפני פתיחת המשא ומתן על בעיות הליבה הקשות יותר אפשר והינה הגיונית בראיה האיסלמו-אמריקנית, אך אם הדבר נעשה בכוונה או מבלי משים, ובכך קשה להאמין, הרי הלכה ולמעשה תסנדל את ישראל ב"תחום המושב" הוא "גבולות אושוויץ" כאשר תחייב אותנו דלית ברירה לקבל פשרות המגיעות עד כדי חיתוך בבשר החי והמדמם של צרכינו האסטרטגים בלא שנוכל למחות מפאת שוויתרנו על הנכס העיקרי שלנו, היא אדמת ארץ ישראל עוד בטרם פתיחת המשא ומתן.
קבלת מתווה "גבולות תחילה" אשר תוצאתה "שטח משוחרר (פלסתיני) לא יוחזר (לעולם)", תגרור אחריה התנגדות ישראלית הכרחית למהלכי ההמשך. אפילו בעית "זכות השיבה" הפלסתינית ונושא חלוקת ירושלים אשר ישראל אינה יכולה לקבלם בכל תנאי שהוא תוצג על ידי האמריקנים, לא האיסלמים, האמריקנים, כסרבנות שלום מצד ישראל ותביא עליה סנקציות עולמיות כעוכרת השלום.
וכך גם אם לא יסכימו ישראל והפלסתינים בנוגע ל"זכות השיבה", הדבר יפנה כנגד ישראל, בהעדר כוחות צבא ישראלים ביהודה ושומרון, אשר במוקדם ולא במאוחר יעברו לשילטון חמאסי שם, בהעדר סיכומים בנוגע לפירוז השטח ובהעדר הסכמות בנוגע לביטחון שפלת החוף הישראלית מפני הפגזה פלסתינית.
הפלשתינים הלא קיבלו כבר שלהם, גבולות כבקשתם, ועתה כל עיתותיהם בידם למשוך את נושא השלום תוך הצגת ישראל, כדרכם בחול, כסרבנית שלום וכמחרחרת מלחמה. אזי הקסאמים יבוא אצים מעופפים במהרה, הפעם על ירושלים, תל-אביב וכל גוש דן בעוד ידידינו לכאורה בעולם מצקצקים בלשונם אודות זכות ההגנה העצמית של הפלשתינים כנגד "כיבוש" כזה או אחר בידי ישראל, איזה תרוץ ניפלא לכל דבר וענין "הכיבוש" הזה.
כמובן שהאמריקנים יבטיחו תמיכה בישראל באם כך יארע, אך הדבר דומה להבטחת "הקלינטונית" למטריית הגנה עבור ישראל באם איראן תשתמש בנשק גרעיני כנגדה. כלאמר הם יבואו לעזרתנו חמושים במוני-גייגר וחליפות קרינה לאחר שלא יישאר דבר. כמה נאה, כמה מתחשב מצידם.
כוונת הממשל האמריקני אם כן, לקבוע גבולות בינינו לבין הפלסתינים כצעד פתיחה הוא מלכודת אשר אפשר ואינה מתואמת הדוקות עם ארצות ערב והפלסתינים אך בהחלט עונה ומתואמת עם משאלותיהם ומתעלמת מצרכי הביטחון של ישראל, להמשך המשא ומתן
ממשל אובמה הינו נואש להציג השגים עקב התדרדרותו המהירה באהדת הציבור בסיקרי דעת קהל בארה"ב. קביעת הגבולות תאפשר לו להציג הישג בפני העם האמריקני אשר ממילא אינו בקי בפרטי הסיכסוך וחלקו, זהו קהלו השחור והדמוקרטי-שמאלני של חוסיין אובמה, אדיש ואף חלקו יעלוז באשר לגורלה המר של ישראל
.
הוצאת נושאי הליבה המהווים את לב הסיכסוך והצגת "גבולות תחילה" באה להשיג השגים קלים, השגי אינסטנט, באשר לדיפלומטים בפרוטה האמריקנים הדבר ניראה בר השגה ובמהירות. להערכתם קיים קונצנזוס בין לאומי ובפרט בקרב הקהיליה האירופית באשר לחלוקת ירושלים בין הפלסתינים וישראל ובאשר ליהודה ושומרון, הגבולות ממילא כבר ניקבעו בשטח ברובם המכריע ומה שלא ניקבע עד עתה, מאמינים הם כי לחץ בינלאומי מסיבי, אפשר אף הפעלת סנקציות מסוגים שונים יכופף את ידה של ישראל להסכים לכך.
קובעי המדיניות בצידנו וודאי מודעים לכך כי גבול שיקבע ואפשר כי יקבע כנגד האינטרסים הבטחונים של ישראל, מהווים שינוי חד פעמי, בילתי הפיך. משטחי קרקע המתאימים לשיגור טילים, פצמ"רים ומטענים, אשר יועברו לפלסתינים לפי מתווה "גבולות תחילה" של חוסיין אובמה אפשר שיקבעו את גורלה של ישראל לשבט, ממש כפי הסכם אוסלו וביצועו האסוני עבורנו אשר אפשר ובראיה מנסרתית לאחור, קבע לשבט את גורלנו בארץ ישראל, באין משיב.
קישורים
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1105998.html
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-40129-00.html?tag=21-47-09
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1106065.html
אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf
